עובדות מעניינות על זן ענבי השרדונה מאת ג'ורג' ורור

ג'ורג' ורור הוא מומחה ליין ואביזריי יין. בפוסט אורח זה באתר של מנשה פסו מגיש ורור עובדות מעניינות על זן ענבי השרדונה.

שרדונה הוא זן ענבי היין הלבן הפופולרי ביותר בעולם. נוכחותו בכל מקום היא תוצאה של החך הרב-תכליתי שלו והיכולת להסתגל לאקלים ולקרקעות שונות. זוהי גם בחירה מועדפת להכנת יינות מבעבעים במתודה שמפנואז.

שרדונה יכול לייצר כמה מהיינות המשובחים בעולם כאשר הוא גדל באקלים קריר. הרבגוניות שלו נובעת מהיותו "קנבס ריק", המאפשר ליינן להראות את כישרונו באמצעות מגוון טכניקות ייצור ובחירות סגנונות.

אלה כוללים battonage (ערבול המשקעים לאחר התסיסה), אוורור, תסיסה קרה, מגע ממושך עם שמרים ותסיסה מלולקטית. תהליכים אלו כולם משנים את טעמי הענב ומשפיעים על מאפייניו, כגון תחושת משי בפה או תווים של טוסט וניל. ניחוחות החלביים שלו הם תוצאה של תסיסה מלולקטית (הממירה חומצה מאלית קשה וחמוצה לחומצה לקטית רכה יותר). הוא גם מותאם מאוד ליישון בעץ אלון, וניתן ליישן בחביות חדשות וגם בחביות ישנות יותר כדי לייצר יינות שנעים בין פריכים ומינרלים לעשירים וחמאתיים.

באזורים קרירים יותר, תקופה ארוכה של מגע עם העור יכולה לייצר טעמי פירות אקספרסיביים וטרופיים יותר. ניתן ליישן אותו גם בחביות נירוסטה כדי לייצר יינות פריכים, טעימים וליניאריים יותר. אזורי גידול חמים יותר, כמו אוסטרליה וצפון אמריקה, משתמשים בהרבה עץ אלון חדש ומייצרים יינות עשירים וקרמיים.

גפן השרדונה קל יחסית לגידול ובעל תנובה נהדרת. הוא סובלני למגוון רחב של אקלים וסוגי קרקע, וניתן לשתול אותו כמעט בכל אזור יין בעולם. זהו גם ענב מפתח להכנת יינות מבעבעים, שם ניתן לערבב אותו עם זנים אחרים כמו פינו נואר וריזלינג ליצירת מגוון סגנונות טעימים.

הוא לוקח את שמו מהכפר שרדונה בבורגון, אבל הוא נודע במגוון שמות אחרים לאורך ההיסטוריה. אלה כוללים את Châtenay, Chardonay, Côttenay, Chardonnet, Chardenet, Chaudenai ו-Chatenay.

הזן הוא ענב דק-קליפה ולבן בעל עלים צהובים עד חום-ירוקים ופירות יער עגולים שצבעם זהב בהיר בעת הבציר. האשכולות שלו מסודרים לרוב בדוגמת "תרנגולות וגוזלים", עם פירות יער קטנים וגדולים לסירוגין. כמה שיבוטים זוכים להערכה על ייצור הדפוס הזה, הידוע כ-millerandage בצרפת.

במהלך התסיסה האלכוהולית, הענב משחרר חומצה נדיפה שיוצרת אסטר בשם 2-בוטנול. חומצה זו מסייעת להעניק ליין את הרעננות והאיכויות הארומטיות שלו, כמו גם כמה מהניחוחות הבשלים והעסיסיים שלו. בשלב השני של התסיסה, תהליך הנקרא תסיסה מלולקטית (שמשתמשים בו גם בייצור חלב) הופך את חומצת החלב לחומצה אצטית. זה נותן ליין את הגוף, המתיקות והמרקם המעוגל שלו. חומצה אצטית זו היא שתורמת גם לחמאות ולקרמיות של חלק מיינות השרדונה.